ארגונומיה היא התאמה של המטלה (התפקיד) וסביבת העבודה (עמדת העבודה) ליכולות ומגבלות האדם (מאפייני האדם) לצורך שיפור פוריות העבודה, בטיחות האדם ונוחות ההפעלה.

דרישות התפקיד אותן נדרש האדם לבצע. תפקיד כולל דרישות תפקודיות (כמו דרישות לקלט ועיבוד מידע ודרישות מוטוריות) ודרישות אנרגטיות (דרישות לרמות ריכוז וערנות, דרישות לחלוקת קשב ולשינויים בקביעת סדרי עדיפויות או דרישות לגיוס מהיר של משאבי קשב לטיפול המצבי

טראומה מצטברת הינה פגיעה שבאה לידי ביטוי לאחר חשיפה ממושכת לאותו גורם סיכון. 

דוגמא אחת לטראומה כזו כוללת אדם שמעשן לאורך זמן. בטווח הזמן המיידי הוא לא מזהה קשר בין חולי ובין עישון, הוא מעשן אך ממשיך להיות בריא, אולם בטווח הזמן הארוך הוא מגלה פתאום שחלה בסרטן. עצם התפרצות המחלה הינה טראומה והכוונה במצטברת היא שבעישון היום-יומי הוא לא זיהה את הסיכון של התפרצות המחלה, אך כתוצאה מעישון מתמשך לאורך זמן  – המחלה "דגרה" ולבסוף התפרצה.

דוגמא שניה היא עובד שנדרש להרים לוחות מתכת לצורך הכנסתם למכבש. בעבודה זו נדרש העובד להתכופף ולהרים את הלוחות מהרצפה עד לגובה פתח המכבש. כאשר הוא עושה את זה מדי יום הכאב בגב שנוצר כתוצאה מהרמה לא נכונה לא מספיק חזק על מנת לגרום לו לרצות לשנות את אופן עבודתו אולם לאחר תקופה ארוכה בה הוא מבצע את העבודה הוא יכול להיפצע בגבו ("פריצת דיסק"). כלומר, חשיפה ממושכת של העובד לעבודה בתנוחת גוף לא נכונה גרמה לו בטווח הארוך לפציעה.

דוגמא שלישית היא תלמיד תיכון שאוהב לרקוד בדיסקוטקים. עוצמת המוסיקה בדיסקוטקים גבוהה הרבה מעל הסף המותר. אם התלמיד יבקר מספר פעמים בודדות בדיסקוטק ייתכן שהפגיעה בשמיעה שלו תהיה זמנית, אולם תלמיד שמקפיד לפקוד דיסקוטקים באופן שיגרתי – סביר שתגרם לו פגיעה קבועה ביכולת השמיעה שלו. כלומר גם בדוגמא זו – חשיפה מתמשכת לגורם סיכון גרמה לפגיעה קבועה בשמיעה של התלמיד, פגיעה שבטווח הקצר לא תמיד מורגשת אך בטווח הארוך פוגעת באיכות החיים באופן משמעותי.  

טראומה מצטברת כתוצאה מחשיפה לגורמי סיכון ארגונומיים יכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעות במערכת העצבים, בגידים ובמיתרים וכן במערכת השרירים והשלד של העובדים. דוגמאות לסוגי פציעות וליקויים כאלו כוללות  כאבי שרירים, דלקות גידים ודלקות של שורש כף היד (carpel tunnel syndrome).

מאפייני יכולות האדם הם כל אותם מאפיינים אישיים הייחודיים לכל אדם. הם כוללים את יכולת המערכת החושית (זיהוי וקליטה של גירויים), עיבוד המידע (היכולת לתרגם את המידע מן הסביבה שלו למשהו בעל משמעות), את הידע שקיים אצל האדם, את אופן קבלת ההחלטות ואת המאפיינים הפיזיים והמוטורים של האדם (מאפיינים כמו מידות של גובה, אורך ידיים או מסת שרירים).

סביבת העבודה היא מכלול כל המרכיבים בהם משתמש האדם לצורך ביצוע עבודתו. לדוגמא: סביבת העבודה של תלמיד כוללת שולחן, כיסא ומחשב; סביבת עבודה של נהג כוללת את תא הנהג (הגה, דוושות, הילוכים, פאנל שעונים וכדומה).

תנוחה ניטרלית היא תנוחת גוף בה העומס המצטבר על מערכת שלד-שריר הוא מינימאלי. עבודה בתנוחת גוף כזו מקטינה את חשיפת העובד לפגיעות.

עבודה בתנוחה לא ניטרלית פוגעת ביכולת העובד להפעיל כוח ודיוק בעבודתו לאורך זמן ומכאן שהיא פוגעת גם באיכות העבודה. בנוסף, עבודה בתנוחת גוף לא נוחה פוגעת ברמת הריכוז של העובד לאורך זמן – גורם נוסף שמשפיע על ירידה באיכות עבודתו.

דוגמאות לעבודה בתנוחה ניאטרלית הן:  ביצוע העבודה בגובה המרפק, בין אם מדובר בישיבה או בעמידה או התאמה של גובה עמדת העבודה לעובד – ראה הסבר מפורט.

על פי רוב, בני האדם מתפקדים פחות טוב בסביבה שאינה אידיאלית מבחינת תנאים סביבתיים. חום ולחות מאטים אותנו, קור פוגע ביעילות העבודה, תאורה חלקית מעייפת ורטט פוגע ברקמות רגישות. לכן חשוב להקפיד על תאורה מתאימה, טמפרטורה נעימה, הימנעות מעבודה ברעש והימנעות מעבודה עם רטט.

כדי לבצע עקרון זה ניתן להשתמש בידיות אחיזה, מתקן קיבוע, ציוד הרמה ושינוע עצמים כבדים – כמו העברת ארגז מלא בחפצים או חומרי גלם- על גבי עגלות (יש לזכור כי קל יותר לדחוף את העגלה מאשר למשוך אותה).

אחת הדרכים הפשוטות להפוך את העבודה לידידותית יותר היא לדאוג שמוצרים, חלקים וכלים שבשימוש תכוף יהיו בהישג יד. אם הפריטים הללו אינם נגישים בקלות, יהיה על העובד להפעיל מאמץ מיותר ולעבוד בתנוחות גוף לא ניאטרליות כמו פיתול וכיפוף.

ביצוע של תנועות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה במהלך משימה עשוי לחשוף את העובד לסיכון של פציעה ולכן רצוי לצמצם תנועות מחזוריות כאלו עד כמה שניתן. להלן מספר עקרונות לתכנון נכון של המשימה: שימוש בכלים לביצוע העבודה – כמו מברגה, סידור יעיל של אזור העבודה לפי שכיחות וסדר השימוש בהם, דוגמאות להקטנה של מספר התנועות המחזוריות הינם יצירת תפריטים עם קיצורי מקלדת, שימוש בצלמיות שעל ידי הצבעה עליהם עם עכבר מצמצמים את כמות ההקלדה הנדרשת או שימוש במסכי מגע.

בעבודות רבות קיימת בעיה של מגע בלחץ בין גוף העובד ובין חומרים קשים, כמו שימוש בכלי עבודה ידניים (למשל: פלייר) או עבודה עם משטחים קשים כמו שולחן או כל עמדת עבודה. מגע זה יוצר לחץ על הרקמות הרכות ועשוי לגרום לתחושת חוסר נוחות ואף פגיעה בתפקוד עצבי ובמעבר הדם לאיברי הגוף השונים.

חשוב להקפיד על גישה קלה ללא מכשולים אל שטח העבודה ולפריטים הנחוצים. חוסר במרחב מגדיל את הסיכוי לפגיעות ולעיתים מאלץ את העובד לעבוד בתנוחה לא נכונה.

על מנת להימנע מהסיכונים שצוינו לעיל חייב העובד לקיים שגרה של התעמלות ופעילות פיזית. מומלץ לשנות תנוחת גוף מדי כמה דקות על מנת לאפשר זרימת דם לכל האיברים ולכן אין תנוחת גוף  אחת "נכונה" שמתאימה ליום העבודה כולו. במשך יום העבודה, ובמיוחד בעת ביצוע עבו

העברת משאות ממקום למקום

תנוחה ניטרלית היא תנוחת גוף בה העומס המצטבר על מערכת שלד-שריר הוא מינימאלי. עבודה בתנוחת גוף כזו מקטינה את חשיפת העובד לפגיעות קלות כמו תחושות אי נוחות וכאב בעיקר בגב התחתון ואף לפגיעות קשות יותר כמו דלקות גידים או פריצת דיסק. עבודה בתנוחה לא ניטרלית אף פוגעת ביכולת העובד להפעיל כוח ודיוק בעבודתו לאורך זמן ומכאן שהיא פוגעת גם באיכות העבודה. בנוסף, עבודה בתנוחת גוף לא נוחה פוגעת ברמת הריכוז של העובד לאורך זמן – גורם נוסף שמשפיע על ירידה באיכות עבודתו.

עבודה בתנוחה ניטרלית כוללת את המרכיבים הבאים: שמירה על גב ישר גם בעמדות עמידה וגם בעמדות ישיבה, עבודה עם מרפקים לצדי הגוף ועבודה עם שורש כף היד בצורה ניטרלית (כפי שנראה באיור). לעיתים במהלך העבודה נדרש הגב לכיפוף או לסיבוב שגורם לחץ על החוליות של הגב התחתון ולכן תמיכה מתאימה תוכל להקטין את העומס שנוצר על הגב כתוצאה מתנוחת עבודה כזו ושעשוי לגרום נזק לאורך זמן. בכדי לשמור על תנוחת גב נכונה בעמדת עמידה חשוב להשתמש בהדום רגליים ובעמדת ישיבה להשתמש בתמיכת גב שתומכת בגב גם בזמן השענות אחורה.

	אנו מתייחסים לצוואר כהמשכו של הגב ולכן נדרש  לאותן דרישות של תנוחת גוף נכונה כמו בגב התחתון.

חשוב להימנע מביצוע עבודה שכוללת הטיה או פיתול הצידה של הצוואר לאורך זמן כמו ביצוע שיחות טלפון ארוכות או עבודה עם מיקרוסקופ או ישיבה מול מסך מחשב שאינו ממוקם ישירות מול העובד או שגובה המסך נמוך מגובה העיניים של העובד. האיור משמאל מראה מהי תנוחה טבעית של שורש כף היד. תנוחה טבעית זו מתקבלת משמירה של שורש כף היד באותו מישור כמו המרפק (שימו לב להגבהה בפרק כף היד).

המלצות לדרכים נכונות כיצד לשבת ליד מחשב תוכלו למצוא בקישורים הבאים:   עמדת ישיבה-  כסא, שולחן, מחשב וכללים לישיבה יעילה – משרד הבריאות המחלקה לפיסיותרפיה. תכנון סביבת עבודה למחשב  – הבית –  המרכז הישראלי לעיצוב טיפים לישיבה נכונה מול מחשב– מאתר YNET

תנוחה ניטרלית היא תנוחת גוף בה העומס המצטבר על מערכת שלד-שריר הוא מינימאלי. עבודה בתנוחת גוף כזו מקטינה את חשיפת העובד לפגיעות קלות כמו תחושות אי נוחות וכאב בעיקר בגב התחתון ואף לפגיעות קשות יותר כמו דלקות גידים או פריצת דיסק. עבודה בתנוחה לא ניטרלית אף פוגעת ביכולת העובד להפעיל כוח ודיוק בעבודתו לאורך זמן ומכאן שהיא פוגעת גם באיכות העבודה. בנוסף, עבודה בתנוחת גוף לא נוחה פוגעת ברמת הריכוז של העובד לאורך זמן – גורם נוסף שמשפיע על ירידה באיכות עבודתו.

אנו מתייחסים לצוואר כהמשכו של הגב ולכן נדרש

 לאותן דרישות של תנוחת גוף נכונה כמו בגב התחתון.

חשוב להימנע מביצוע עבודה שכוללת הטיה או פיתול הצידה של הצוואר לאורך זמן כמו ביצוע שיחות טלפון ארוכות או עבודה עם מיקרוסקופ או ישיבה מול מסך מחשב שאינו ממוקם ישירות מול העובד או שגובה המסך נמוך מגובה העיניים של העובד.

האיור משמאל מראה מהי תנוחה טבעית של שורש כף היד. תנוחה טבעית זו מתקבלת משמירה של שורש כף היד באותו מישור כמו המרפק (שימו לב להגבהה בפרק כף היד).

המלצות לדרכים נכונות כיצד לשבת ליד מחשב תוכלו למצוא בקישורים הבאים:

עמדת ישיבה-  כסא, שולחן, מחשב וכללים לישיבה יעילה –
משרד הבריאות המחלקה לפיסיותרפיה.

תכנון סביבת עבודה למחשב  – הבית –  המרכז הישראלי לעיצוב

טיפים לישיבה נכונה מול מחשב– מאתר YNET